//
you're reading...
מהעיתונות

גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטן

בשנים האחרונות החורף היה מתחיל בשבילי בסביבות נובמבר. ערוץ 23 היה משדר בסופי השבוע לופ של "גאווה ודעה קדומה" של ה-BBC, סדרת המופת שזכתה לרייטינג הכביר ביותר בבריטניה לסדרת דרמה. ג'יין היפהפייה וליזי חריפת השכל, האחיות הגדולות במשפחת בנט מעוטת האמצעים ומרובת הבנות, חוות מהמורות ביחסיהן עם מר בינגלי העשיר וידידו הבלתי-אדיב, מר דארסי העשיר אף יותר. כיוון שמדובר בסדרה תקופתית, שדמויותיה הראשיות הן נערות, ועוד כאלה שעסוקות בתככי חיתון, בהכנות נמרצות לנשפים המקומיים ובטיולים רגליים ארוכים, הדעה המקובלת היא שזו סדרת בנות. היא לא. בדיוק כמו שהרומן שהיא מבוססת עליו הוא לא חומר קריאה קליל לנשים בלבד.

יש משהו מעצבן ואפילו מקומם באופן שבו מתייחסים מבקרי ספרות רבים לרומנים של אוסטן, ובהם "גאווה ודעה קדומה", גם לאלה של האחיות ברונטה, בעיקר "ג'יין אייר". ההתפעלות שבה מייחסים ברק ספרותי ופמיניזם-טרם-זמנו לסופרות המוכשרות האלה, שממזגות צניעות, עידון והשכלה קלאסית עם שנינות, רוח חופשית ומחשבה משוחררת, דומה להתפעלות שאנתרופולוגים מהמין הישן היו מביעים כלפי כל מיני שבטים "פרימיטיביים", כשהיו מגלים מסורות אומנות משוכללות או יחסי משפחה מורכבים. ההנחה כי הדורות שקדמו לנו היו בהכרח נאיביים, פשוטי מחשבה ומתוחכמים הרבה פחות מאיתנו מעידה בעיקר על בורות, פשטות מחשבה וכרונוצנטריות.

העובדה כי מצבן המשפטי-חברתי-כלכלי של נשים באנגליה של תחילת המאה ה-19 היה מחורבן למדי לא פסלה באופן אוטומטי את יכולת המחשבה ורהיטות הניסוח שלהן, בעיקר אם התמזל מזלן לקבל השכלה (מה שקרה לעתים פחות נדירות מהמקובל לחשוב), ולראיה תקופתנו אנו. אפשר לטעון שבמובנים רבים מצבה של האשה כעת טוב בהרבה, ויהיה בכך מן הצדק. עם זאת, בראייה כללית, אפשר גם לטעון שמצב הנשים הגלובלי מחורבן עתה לא פחות מבתקופות רבות אחרות של האנושות, מה שלא נוטל מאיתנו את היכולת לחשוב. יתרה מזאת, אפשר להגדיל ולומר שגם מצבם של הגברים לא טוב במיוחד, ובכלל, שאחד המאפיינים העקביים ביותר של האנושות, בכל מקום וזמן, הוא השעבוד, בין אם שעבוד של החלשים לבעלי הכוח והממון, ובין אם שעבוד של בעלי הכוח והממון לכוח ולממון עצמם.
אף כי "גאווה ודעה קדומה" עוסק ברובד החיצוני שלו במשימה המפרכת של אחיות צעירות חסרות ממון למצוא חתן, עדיף בעל אמצעים, מתחת לפני השטח עוסק הספר, ללא מניפסטים חוצבי להבות ובעזרתן האדיבה של לשון חדה ומוח חריף, בשעבוד בני האדם, משני המינים, לתפיסות מקובעות, הנובעות מתנאי חייהם. אם המובן מאליו הוא שבעל אחוזה עשיר כקורח יתייחס בזלזול לקהילה כפרית פרובינציאלית ושעל כך יש לגנות אותו, הרי שהפחות מובן מאליו, ובגלל זה גם מעניין יותר, הוא הבוז הרפלקסיבי שחשה צעירה דעתנית בעלת מעמד רעוע כלפי אותו בעל אחוזה עשיר, רק מפני שהיא רואה בעצמה בעלת מחשבה עצמאית.

מה שחשוב בהוצאה מחודשת של "גאווה ודעה קדומה" בתרגום עדכני הוא האפשרות של דורות חדשים להכיר את היצירה המשובחת הזאת, שעל ידי מה שנחשב כבידור קליל למדי מצליחה להעביר ולהטמיע מסר חשוב. יותר מאשר מעניין לראות כמה הרבה השתנה במאתיים השנה האחרונות, מרתק לראות כמה מעט השתנה: העובדה כי נסיבות חייהם החיצוניות של אנשים לא משנות כל כך את הטבע האנושי, את ההיצמדות שלנו לקיבעונות ולמוסכמות זמננו. ואולי חשובה מכל היא ההבנה שלהיות בעלי מחשבה אין פירושו רק לערער על תוקפם של מנהגים שזמנם עבר, אלא בעיקר לטפח את היכולת לביקורת עצמית בסביבה הפרטית ובמסגרת הקיבעונות העקשניים ביותר, ההופכים את הדעה הקדומה למסך ברזל של מחשבה ואת הגאווה למחסום בלתי עביר של רגשות.

 

"גאווה ודעה קדומה", ג'יין אוסטן, תרגום: עירית לינור, הוצאת כתר/ידיעות ספרים, 390 עמ'

פורסם בנוסח כמעט זהה במדור הספרות, מוסף התרבות של מעריב, 1.8.08 

אודות mashkazg

Film Director, Book critic and a pragmatist-optimist

דיון

2 מחשבות על “גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטן

  1. דברי חכמה וטעם.

    פורסם ע"י אחת | אוגוסט 4, 2008, 1:30 am
  2. תודה אחת

    פורסם ע"י מאשה | אוגוסט 4, 2008, 5:50 pm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

אוגוסט 2008
ב ג ד ה ו ש א
« יול   ספט »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: