//
you're reading...
מהעיתונות

ללמד את אלוהים לקח

בשנות העשרה שלי נהגתי להתאהב, חדשות לבקרים, בכל מיני פרסונות, ככל מתבגרת ממוצעת: טווח מושאי ההתאהבות שלי נע בין נערי העיר, שחקני קולנוע, חברי להקות רוק וסופרים. הסופר שבו התאהבתי באופן הרוגש ביותר היה רומן גארי. בערך 15 שנים אחרי שהתאבד, חשתי איזו תחושה מופרכת של סיפוק על כך שאהוב לבי מת. באופן זה, חשתי, יש לי סיכוי גדול יותר לתקשר עם נשמתו – באיזשהו ממד רוחני לחלוטין, רומן גארי מודע לתפילות ולמכתבים שמיענתי לו, לכל הציטוטים שלו שבהם מילאתי את פנקסי – בוודאי יותר משהיה יכול להיות מודע להם אילו היה כלוא בגוף הגשמי שלו, עסוק בטרדות היום ומוגבל מבחינה תקשורתית.

"עפיפונים" היה ה-ספר באותה תקופה של אהבה חסרת תנאים, ובאחת מאותן הלצות שנונות של הגורל יצא לי לקרוא את סיפור התגלגלותו באמיל אז'אר (המובא באחרית הדבר) לפני שיצא לי להניח את ידי ולו על ספר אחד שלו כאז'אר. כך, שכשקראתי את "כל החיים לפניו" ואת "חרדתו של המלך סלומון", כל רעיון וכל נטיית לב נראו לי מראש ספוגים ברוחו.

רומן גארי – גם בשם העט שלו אמיל אז'אר – היה מגדולי ההומניסטים שבסופרים המודרנים. נאמן למסורת ההשכלה והנאורות הצרפתית, אינדיווידואליסט גדול וקוסמופוליט מושבע (שלושה תארים שאינם סותרים זה את זה), הוא שב והביע בכתביו את אותם רעיונות יסודיים: התרסה נגד "חוקי הטבע" (מוות, הזדקנות, התניות חברתיות שנובעות מציוויים ביולוגיים), כשמול שרירותם הכמעט-זדונית ניצבת תודעתו החופשית (בפוטנציה) של האדם; תפישה דמוקרטית לחלוטין של האנושות, השוללת כל דעה קדומה על בסיס מעמדי, גילי או מגדרי, אבל שואפת לשפוט כל אדם אך ורק על פי מעשיו והתנהגותו; וסלידה עזה מפני התנערות מאחריות מוסרית וחיפוש של שעירים לעזאזל. נטייה זו של גארי היהודי-רוסי במוצאו (וסרן בכוחות צרפת החופשית תחת פיקודו של דה גול) התבטאה בהתייחסויות החוזרות שלו לנאצים כאל "בני אדם שנוהגים כמפלצות", ולא כאל מפלצות בלתי-אנושיות – תפישה התולה במין האנושי את האחריות ליכולת האינסופית שלו לחולל זוועות, או כפי שמסבירה זאת על דרך הניגוד אחת מדמויותיו: "היה בפאשיזם משהו טוב, כי היה אפשר להיות נגדו. זה היה טריק סוציולוגי ענק, שאיפשר לך לזהות את האויב. כשאין לך אויבים ראויים לשמם זה נגמר בזה שאתה מתבצר באיזו חווה ויורה על כל מה שזז".

"חרדתו של המלך סלומון" הוא הספר האחרון שכתב גארי כאמיל אז'אר (פסוודונים שלקח לו כשחש שהציבור והביקורת כבר קיטלגו אותו באופן שלא מאפשר קריאה בלתי משוחדת של ספריו), והוא זיקוק נפלא, רענן לנצח, של הפילוסופיה חמת-הלב שלו – פירושה של המלה "גארי" ברוסית היא צורת הציווי של הפועל לבעור. גם בכינוי אז'אר, על אף הניחוח המזרחי שלו, יש עקבות לשוניים של אותו השורש.

תמצית העלילה: לז'אן יש פרצוף של עבריין ונשמה של פילוסוף והוא דאגן כרוני לשלום האדם ושאר המינים; הוא נהג מונית ואוטודידקט מפתיע בהיקף ההשכלה שלו: "אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק". בוקר אחד אוסף ז'אן את סלומון רובינשטיין, בן 80, לשעבר מלך המכנסיים של פאריס והיום פילנטרופ רב חסד ולוחם נחוש בזקנה. ז'אן מצטרף לצוות מתנדבי העזרה הנפשית שמפעיל "המלך סלומון", כפי שז'אן מכנה אותו עד מהרה, וכחלק מפעולותיו ההומניטריות מסתבך בפרשיית אהבים עם זמרת עבר קשישה, המתגלה כאהובתו הנכזבת של המלך סלומון עצמו בימי מלחמת העולם השנייה.

ב-1980 יצא לראשונה בעברית "חרדתו של המלך סלומון" בתרגום הנהדר של אביטל ענבר בהוצאת עם עובד, ומאז הוא אחד הספרים המתורגמים האהובים ביותר על הקהל העברי. לאחרונה יצא הספר מחדש בהוצאת ידיעות ספרים, בתרגומו של ניר רצ'קובסקי.

אי אפשר שלא לברך על הוצאה חדשה של יצירת מופת, אלא שבאופן אישי אנסח זאת כך: אהבה ראשונה מותירה את רושמה לעד. אמנם אני מוטה: יש לי חולשה ידועה לתרגומים ישנים. מלבד חיבתי לעברית מליצית, אני באמת מאמינה ביחס בין התיישנותה של שפת המקור להתיישנותה של שפת התרגום (בעיקר אם היא מאוד "דיבורית"). לעתים קרובות מעידים תרגומים חדשים על המעבר של העברית משפה ספרותית-אסתטית לשפה אינפורמטיבית-אינסטרומנטלית, כשהנאמנות המילולית למקור מוותרת על עסיסיות לשונית עשירה לטובת טקסט "נקי" ו"מדויק". אלא שבמקרה זה יש גם עניין אובייקטיבי: אביטל ענבר תירגם גם את "עפיפונים", "כל החיים לפניו" וספרים נוספים של גארי ואז'אר, ואף כי בחלקם לא ידע עדיין כי הסופר הוא אותו סופר, ישנו ניגון ייחודי ששב ומתגלה בכתבים השונים, שהופך בעיני את שפתו של ענבר לשפתו של גארי בעברית.

ההבדל בין שני התרגומים עשוי להתבטא בשתי דוגמאות תמציתיות, שהן בשורש הנשמה של הספר: המלה "קונפקציה" – מושג מתחום האופנה שז'אן (יצור פראי למדי בכל הנוגע לשפה) מחיל על רבים מתחומי החיים – שבתרגומו של ענבר שמרה על הלועזיות שלה, הופכת ל"הלבשה מוכנה" בתרגומו של רצ'קובסקי, אבולוציה ששומרת אמונים למשמעות של המושג, אך מסרבלת אותו ומוותרת על מטען שלם של אסתטיקה ואסוציאציות. כך גם ארגון "מתנדבי העזרה הנפשית" (ובקיצור מע"ן) שמפעיל המלך סלומון, הופך בתרגום החדש ל"מתנדבי אס-או-אס", תרגום שאולי שומר על נאמנות מילולית רבה יותר למקור, אך מאבד רמה מסוימת של אינטימיות לשונית שנובעת מהקשרים תרבותיים.

"מה אתה אומר, רומן?" אני מעלה את גארי באוב, כשאני מתבוננת בתמונתו היפה בוויקיפדיה. "הרי רוב האנשים אוהבים תרגומים חדשים, קולחים ומעודכנים, וכך דורות חדשים ייחשפו ליצירתך החשובה".

גארי מניד את ראשו בחיוך אירוני דק מן הדק: "אני יודע שאת נקשרת בנקל, יקירתי, ממש כמוני. אבל הגיע הזמן לתת לקוראים חדשים להיקשר".

והוא צודק. פוקדי רשתות הספרים יפגשו את התרגום החדש במהדורה הגדולה והססגונית של ידיעות, ואילו פוקדי הספריות וחנויות היד השנייה ימשיכו לפגוש את המלך סלומון, הפילנטרופ ש"לא עושה את זה כל כך מטוב-לב אלא יותר בשביל ללמד את אלוהים לקח, לבייש אותו ולהחזיר אותו למוטב", במהדורה הישנה והצנועה של עם עובד. בעטיפות חדשות או בתרגומים ישנים, בפסוודונים או בשמו הרשמי (שגם הוא לא שמו מלידה) – רוחו של רומן גארי ממשיכה לפעום בלהט ובחדוות חיים, הרבה יותר מהמוני סופרים אחרים, חיים-כביכול.

פורסם  ב-21.4.2010 במדור הספרים של הארץ

אודות mashkazg

Film Director, Book critic and a pragmatist-optimist

דיון

2 מחשבות על “ללמד את אלוהים לקח

  1. אוי, רומן גארי. אהבת נעורים שלא התגשמה (מגיל 13, דאם איט). ניתוח מצוין. תודה מאשקה

    פורסם ע"י נועה אסטרייכר | אפריל 21, 2010, 12:59 pm
  2. תודה לך נועושקה 🙂

    פורסם ע"י mashkazg | אפריל 21, 2010, 5:44 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

אפריל 2010
ב ג ד ה ו ש א
« דצמ   יול »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: